טבעת נישואין

פורסם ב: מאמרים | 0

טבעת נישואין – הלכה למעשה:

בעבר, הקידושין והנישואין נחלקו לשני שלבים נפרדים, כאשר הקידושין עצמם התבצעו באמצעות שלוש שיטות- כסף, שטר או ביאה. פרק הזמן בין שני השלבים ארך כ-שנה, דבר שיצר תופעה של "בריחת חתנים" שהותירו את נשותיהם עגונות. בשל תופעה זו הוחלט על איחוד השלבים שיתבצעו בעת ובעונה אחת, תחת החופה. כיום, נהוג לתת טבעת נישואין השקולה למעשה הקידושין באמצעות כסף. על החתן מוטלת החובה לקנות את הטבעת אך ורק מכספו שלו ורצוי במזומן כדי שלא ייווצר מצב בו בעת הקידושין טרם שולמו כל תשלומי הטבעת ויהיה זה כאילו קידש באמצעות טבעת שעדיין מצויה בבעלותו של המוכר.

על עיצוב טבעת נישואין:

על פי ההלכה – ערכה של טבעת נישואין חייב להיות לפחות פרוטה (ובעברית – לפחות 10 אגורות) אולם ברור כי אין אישה בעולם שתסכים להתחתן עם מי שנותן לה טבעת של 10 אגורות, ועל מנת להדר במצווה יש לדאוג לטבעת זהב מכובדת ויפה. בנוסף, על פי ההלכה, בשונה מעיצוב טבעות אירוסין, אסור לשבץ על טבעות הנישואין אבנים יקרות – וזאת על מנת שלא יהיה בלבול כי האישה מקודשת על הטבעת ולא על האבן היקרה. הכללים המנחים הם: טבעת מקשה אחת, ללא חריטות בפנים הטבעת וללא שיבוצי אבנים יקרות. ישנם רבנים מקלים המתירים חריטה בחלק הפנימי של הטבעת – וכך נוצר מנהג לחרוט מילות אהבה ופסוקים מתאימים בחלק הפנימי (עד כמה שהמקום בפנים נותן).

טבעת נישואין- על איזו אצבע?

על המנהג שמונע ענידתה של כל טבעת אחרת למעט זו המיוחלת ביום הנישואין, אין עוררין. אך מאז ומעולם מתעוררת השאלה בדבר מיקומה המתאים והכשר של הטבעת על אצבעה של הכלה. בעבר, היה די בכך שהחתן יניח את הטבעת בתוך ידה הימנית של הכלה והיא כבר הייתה דואגת להניחה על האצבע שאותה רואה לנכון להניח. אך ככלל, נהוג כי החתן עונד לכלה את טבעת הנישואין על האצבע המורה של יד ימין. לאחר הנישואין אין שום הגבלה האוסרת את ענידת הטבעת בכל אצבע אחרת, ונהוג כי הטבעת נענדת על הקמיצה.

לכל אצבע משמעות משלה כאשר לאצבע המורה משמעות נסתרת עמוקה ולא לחינם נבחרה לשמש כאצבע עליה מונחת הטבעת. האצבע המורה הינה רביעית מימין ושנייה משמאל, מיקום בעל משמעות מיסטית המשויך לספירת החכמה. כך בעצם, קניין האישה על ידי בעלה באמצעות שימת הטבעת על אצבע זו, מתורגם להעברת אור חכמתו של הבעל לידי בת זוגתו. שינוי מיקומה של הטבעת לאחר טקס הנישואין בעל משמעות סמלית אף הוא. כך למשל הנחת הטבעת על הזרת הקטנטנה מיוחסת לרצון להתנהל בזוגיות אינטימית, טבעת המונחת האמה יכולה להתפרש לרצון ביציבות ובטחון. הקמיצה מסמלת את שיתוף הסביבה ברגש הפנימי.

טבעות נישואין הן תוצר של עולם גדוש במסורת שמייחסת חשיבות עליונה למיסוד האהבה בין הזוגות השונים. צדוק יהודה הוא אחד מאמני התכשיטים שלקח את המסורת אל ליבו ויצר עבורכם, הזוגות המאושרים, שלל תכשיטים מעוצבים. טבעות נישואין דקות, בינוניות, עבות, רחבות ואפילו טבעות לגברים שרוצים חתונה "לא קונבנציונאלית". הטכניקות המיושמות ביצירת הטבעות משלבת התכה באש וגושי זהב ליצירת מראה גבשושי טבעי, בעוד שחלק מהטבעות נוצרות באמצעות אש עדינה מאוד המתיכה גרגירי זהב (תהליך ייחודי ונדיר בתוצאותיו). הגבלות המסורת בדבר טבעת העשויה מקשה אחת רק גרמו לצדוק יהודה לאתגר מחדש את החומר ולעצבו בצורה מפתיעה